שכר עבודה והלנת שכר

ניסיון החיים מראה כי עולם העבודה רווי במחלוקות בין עובדים ומעסיקים על רקע תשלום בלתי תקין של שכר עבודה. עניין זה יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר תאימות בין תלושי השכר לשעות העבודה בפועל שסיפק העובד למקום העבודה לאור העובדה שתלוש השכר אינו מפורט מספיק ולא בוצעו בו הניכויים הדרושים  בחוק. 
למעשה החוק שמסדיר סוגיה זו הינו חוק הגנת השכר ומטרתו להבטיח כי תשלום השכר ישולם על ידי המעביד במועדו ולמנוע מצב של הלנת שכר כלפי העובד. על מנת ליצור הרתעה כלפי המעבידים מאי תשלום שכר במועד, החוק מטיל על המעבידים תשלום פיצויי הלנה אשר תופחים וגדלים ככל שהתקופה מתארכת והופכים למעשה את ההלנה עבורם לבלתי כדאית.
ביום 1.2.2009 נכנס לתוקף תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הקובע את חובת המעביד למתן תלוש שכר לעובד הכולל את הפרטים שנכללו בתוספת לחוק וכן קבע במסגרת התיקון האמור תיקונים נוספים הנוגעים לדרכי מסירת תלוש שכר, רישום שעות עבודה, ניכויים אסורים וכן הוראות בדבר סנקציות פליליות ואזרחיות על אי קיום החוק. 
כיום כל מעסיק במדינת ישראל מחויב לנהל פנקס שכר בדבר שעות העבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית. לעניין שעות העבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות מחובתו של המעסיק לערוך רישום שוטף אשר יכלול את שעות עבודתו של העובד בפועל. מעביד אשר אין ברשותו מסמכים אלה לוקח על עצמו סיכון משמעותי לאור היפוך הנטל הראייתי שכן במסגרת תיקון 24 נקבע כי מעביד שלא יציג פנקס שכר נטל הראיה מוטל עליו להוכיח כי שילם את שכרו של העובד כנדרש בחוק. 

להלן הסבר על קצה המזלג בעניין מהו שכר עבודה, איך הוא צריך להיות משולם, אלו ניכויים מותרים בו ומהי הלנת שכר. 

מהו שכר עבודה?
שכר עבודה הינו שכר המגיע לעובד עבור פריון העבודה, שעות נוספות, דמי חגים ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. 

מהו שכר מולן?
שכר מולן הינו שכר שלא שולם עד ליום הקובע. היום הקובע הינו היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה או הקצבה לפי עניין ולגבי עובד שהינו עובד שירות בעבודת משק לפי חוק העונשין, היום ה-21 שלאחר המועד האמור. 

מה הפיצוי עבור שכר שהולן?
לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה: 

  1. בעד השבוע הראשון שלאחר מועד תשלום שכר עבודה – 5% מהשכר המולן; בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו 10% מהשכר המולן.
  2. הפרשי הצמדה לתקופה שממועד תשלום שכר העבודה עד ליום תשלומו בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה כאמור בעד כל חודש בתקופה האמורה. בעד חלק מחודש תשלום תוספת של 20% באופן יחסי. 

איך שכר העבודה צריך להיות משולם?
שכר העבודה יכול להיות משולם במזומנים או העברה בנקאית, בשיק או בהמחאת דואר אם דרך תשלום זו נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. בעקרון השכר צריך להיות משולם לעובד במישרין אך מותר שישולם באמצעות בן משפחה מקרבה ראשונה, חבר בעבודה, מוסד בנקאי, בנק הדואר, לשכת העבודה או כל תאגיד שאושר לכך על פי חוק. 

האם מותר לשלם שכר על חשבון אוכל ומשקאות?
מותר למעביד, בהסכמת העובד, לשלם חלק מהשכר באוכל, במשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה (למעט משקאות משכרים), בדיור – אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהיא נהוגה במקום העבודה, ובתנאי שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.

האם מותר לשלם שכר כולל עבור שעות נוספות או חופשה וכדו'?
עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו ונקבע לו שכר כולל עבור תשלום בעד שעות נוספות וחופשה שנתית או קופת גמל או עבודה במנוחה שבועית – רואה את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד (למעט מצבים שנקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה והרווחה). 

האם יש לשלם פיצוי הלנה על איחור בתשלום פיצוי פיטורים?
כן. הפיצוי בנסיבות הנ"ל הוא כדלקמן:

  1. שולמו פיצוי הפיטורים בתקופה שבין היום ה-16 לבין היום ה-30 שלאחר מועד תשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו. 
  2. שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום ה-30 שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצוי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצוי הפיטורים. בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

אלו רכיבים מותר למעסיק לנכות משכרו של העובד?
בהתאם להוראות חוק הגנת השכר להלן הפריטים שניתן לנכות משכר העבודה ואלו בלבד:

  •  סכום שחובה לנכותו או מותר לנכותו על פי חיקוק.
  • תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
  • דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור. שר העבודה קבע בתקנות מקסימום דמי טיפול מקצועי ארגוני שמותר לנכות על פי פסקה זו.
  • תוספת לדמי חברה שמותר לנכותם ע"פ סעיף 3 הנ"ל המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעביד בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת. 
  • סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
  • תשלומים שוטפים לקופת גמל, ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה, לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם.
  • חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.
  • מקדמות על חשבון שכר עבודה, באם אין המקדמות עולות על שכר העובד בעד שלושה חודשים; אם עולות – חלות על יתרה הוראות סע' 8 הנ"ל.
  • חדל העובד לעבוד אצל המעביד – רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. 

 

באתר זה תוכלו למצוא מידע ראשוני בסיסי בנוגע לנושאים דומיננטיים הקשורים לעולם העבודה במשק. תחום דיני עבודה הינו מאוד דינאמי ומורכב והדינים בו משתנים לעיתים קרובות בהתאם לפסיקות של בתי הדין לעבודה, לכן אין באמור במידע זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי/מקצועי ומאוד חשוב כי המקרה שלכם יבחן באופן יסודי ומקיף ע"י עו"ד המתמחה בדיני עבודה שיבדוק את זכויותיכם בהתאם לנסיבות הספציפיות שלכם. 
לכל שאלה הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ בסיומה תוכלו לקבל החלטה מושכלת בעניין בעיה או דילמה הדורשת מענה מקצועי הנוגע לדיני עבודה ו/או לכל עניין אחר בתחום ההתמחות של המשרד. 

 

לתיאום פגישת ייעוץ נשמח לעמוד לרשותכם בטלפון 08-9400785 או באמצעות טופס צור קשר.